בגיל 13 הייתי מאוהב בבת אל (היא לא באמת הייתה בת של אל - לאבא שלה קוראים בבר). בת אל לא ממש הייתה בעניין שלי אבל היינו ידידים והסתובבנו יחד. היא הייתה בעניין של אסף (במלעיל), נער רזה ונמוך עם ״אלי אוחנה״ מרשים והרבה גב (=חברים ערסים חזקים שמרביצים כשמזמינים אותם). עבורי הוא היה חבר, כזה שהולכים אליו אם צריך גב. עבורו הייתי אסטרו. המשקפיים העבות במיוחד שלי, עור הפנים השמנמן והחיוור בתוספת החולמניות שאפיינה אותי הציתו אצלו הן חמלה והן רצון עז לכפכף אותי. כשהוא הזמין אותי לסטריפ פוקר אצלו בבית יחד עם בת אל הכי שמחתי בעולם. בת אל קצת הפסידה אבל היא לא הסכימה להוריד את החולצה כשאני שם. הם הוציאו אותי מהחדר. ההזדמנות היחידה שלי לראות לראשונה בחיי ציצים במציאות, ירדה לטמיון. אסטרונאוטים לא רואים ציצים.
בית הספר היסודי הסתיים התחלתי ללמוד במקיף א׳ החילוני, ילד ביישן שמן עם כיפה על הראש מגיע לגן עדן, אבל אף אחת לא מתייחסת אליו. מי שכן התייחס אלי בחודש הראשון בתיכון היו צמד נערים שניגשו אליי בהפסקה. לאחד קראו סמי, ילד קפקזי עם פנים קשות (מדי) ושמש, ילד ג׳ינג׳י עם עור פנים קשה. שניהם התקרבו אליי ונצמדו : ״אתה לא מתקרב יותר לבת אל! אתה שומע! אם עוד פעם אחת תדבר עם בת אל נפוצץ לך את הפנים״. שמש הוסיף עוד אחיזה וסמי הוסיף סטירה קטנה כזו על הלחי. מבוהל אמרתי טוב ושתקתי. סיפרתי על זה לאסף, שיסדר לי גב וגם לבת אל שתלחץ על אסף. הם אמרו שיטפלו בזה - ״אסטרו אל תדאג אני אדבר איתם ואם צריך אני אביא עליהם את סאלי חג׳אג׳״.
אחרי חודשיים שלושה או יותר סיפרתי על המקרה לאיזה ילד אחר מהשכונה. הוא אמר לי בתגובה: ״אסף שלח את סמי ושמש עליך. הוא לא אוהב את זה שאתה מסתובב עם בת אל.״ והוסיף: ״גם היא ידעה על זה״. נשברתי וכך התחילה רשמית תקופת התיכון שלי - חור שחור שהיקום העשיר שלי נבלע אליו ובתוכו התעצב משהו אחר.
הנה שיר יפה של א ר קיין :)
http://youtu.be/rwgQKKkZwvc
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה